#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שיג. האם זמורות כלאיים מותרים בהנאה? 	"כתבו התוס' (ד""ה אכלה) שבזרוע מעיקרא גם הזמורות נאסרות. בזרוע ובא אם הפירות הוסיפו מאתים והזמורות שכבר היו גדולות לפני זריעת הכלאים לא הוסיפו מאתים רק הפירות נאסרות."	כתובות תוס' פ.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שטו. בעל שהוריד אריסים בנכסי אשתו ועמד וגירשה משאכל קימעא, מה הדין ומדוע? 	"אם הבעל יודע לעבוד בקרקע, שאם לא ירדו אלו היה הוא עצמו עובדה לא יקבלו כלום שאומרת האשה להם שאם לא היו יורדים היה בעלה יורד ולא היה מקבל כלום. וכתבו התוס' (ד""ה איסתלק) שמיירי שהאריסים יודעים שהקרקע של האשה ועל מנת כן נכנסו שאם תתגרש ויפסיד הבעל הכל אין להם עליו כלום. אבל אם אינו כן נותן להם שכרם מושלם כדין השוכר את הפועל לעשות בשלו והראהו בשל חבירו. ואם הבעל אינו יודע לעבוד בקרקע יקבלו ככל האריסים, שאם לא היה מורידם הבעל היתה היא מורידה."	כתובות פ. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שטז. בעל שמכר קרקע מלוג לאחרים שהלוקח יאכל הפירות מה הדין ומדוע, ומה הנפק""מ בין הטעמים? "	"הלכתא בעל שמכר קרקע לפירות לא עשה ולא כלום. לאביי משום דחיישינן שמא הלוקח יכסיף השדה, שלא יחוש לזבלה ולטייבה דקא סבר למחר נפקת מנאי שאין הגוף שלי, אבל בעל מצפה שמא תמות היא בחייו ויירש את גוף הקרקע ומשבח לה. לרבא משום רווח ביתא, שתיקנו שיכניס הבעל הפירות לביתו ויהא מזון הבית מצוי וייטיב לה <sup>עט</sup>. ואיכא בינייהו ארעא דמקרב למתא שלאביי מותר שאין חשש שיכסיף כיון שהבעל רואהו. א""נ כשהבעל בעצמו אריס ונותן ללוקח את הפירות שלאביי מותר שאין חשש שיכסיף. א""נ שהבעל עושה סחורה במעות שקיבל ואיכא רווח ביתא, ובאופן זה לרבא מותר.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>עט.  כתב הרא""ש דהא דיכול בעל בכל יום ויום למכור את הפירות הוא משום שכשמוכר לאט מרוויח יותר וגם נהנו קצת מהפירות, משא""כ כשמוכר מעיקרא לכמה שנים מקבל פחות כסף ויש פחות רווח ביתא.</span>"	כתובות פ. - פ:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שיז. שומרת יבם שמתה מה יעשו בנכסי מלוג ובנכסי צאן ברזל? 	"נכסי מלוג לב""ש יחלקו יורשי הבעל עם יורשי האב ולב""ה בחזקת יורשי האב. נכסי צאן ברזל בחזקתן. ופרש""י דכי היכי דפליגי אמוראי בב""ב קנח,ב בנפל הבית עליו ועל אשתו דקתני נמי התם נכסים בחזקתן ואיכא למ""ד בחזקת יורשי הבעל לפי שהיו באחריותו, ואיכא למ""ד בחזקת יורשי האב לפי ששלה היו, [והתוס' הוסיפו דאיכא למ""ד שהיו בחזקת שניהם ויחלוקו], הכי נמי פליגי הכי. ואין נראה לר""ת (בתוד""ה נכסים) אלא הכא מודו כ""ע שהם בחזקת יורשי הבעל, דהיבם כבר היה מוחזק בנכסים קודם מיתתה משעת מיתת אחיו שהוא יורש, וב""ש נמי מודו לב""ה בהא."	כתובות פ: ותוס' 		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שיח. שומרת יבם שמתה מי קוברה ומדוע? 	"יורשי הבעל קוברים אותה שהם יורשים כתובתה ותניא קבורתה תחת כתובתה. ולא יוכל היבם לומר שכתובה זו שאני יורש אין אני יורש ממנה אלא מאחי, משום שבאים עליו משני צדדים, אם באתה לומר שאינך יורש כלום ממנה אלא מאחיך אם כן רצונך לומר דהרי הוא כאילו אחיך קיים ולהכי לא באתה לידי גיבוי, תקבור את אשתו, כלומר יחשוב לגמרי כאילו הוא חי ויקבור אשתו כמו שהיה הוא קוברה. ואם אינך קובר דלא חשיב כאילו הבעל חי א""כ באתה לידי גיבוי ותן לה כתובתה."	כתובות פ: - פא.		
